פרשת שבוע- יתרו
מאת : אריאל רחבי וגבריאל וניש ח"3.
בפרשת השבוע אנו קוראים על יתרו, חותן משה, שהצטרף לעם ישראל לאחר ששמע על הניסים של קריאת ים סוף ומתן תורה.
אבל לא תמיד יתרו היה צדיק כל כך גדול.
במדרש מסופר שיתרו היה יועץ של פרעה מלך מצרים, יחד עם בלעם הרשע ואיוב. אבל לאחר הניסים הגדולים של יציאת מצרים וקריעת ים סוף, בלעם נותר ברשעותו, ואילו יתרו, למד את הלקח, והצטרף לעם ישראל.
וזה אולי הלימוד שיתרו מלמד אותנו:
זה לא משנה כמה עמוק אתה בבוץ, לפעמים אלוקים שולח לך איתות וקורא לך אליו בחזרה.
אם אתה תופס את ההזדמנות בזמן ולוקח אותה בשתי ידיים, אתה יכול להגיע להישגים ולדרגות גבוהות ביותר.
הלוואי ותמיד נצליח לחזור למוטב. 
צרפנו סיפור יפה שממחיש את העניין.
שבת שלום 
בלב רובע העסקים של בּוֹגוֹטָה, בירת קולומביה, יש בניין צנוע בן ארבע קומות, 
שיחידת צבא שלמה מופקדת על אבטחתו.
רק כמה עשרות אנשים עובדים בתוך הבניין, אבל סביבו יש מצלמות אבטחה הפוקחות עין על הנעשה סביבו 24 שעות ביממה..
עובדי הבניין הם אנשים שחשובה להם מאוד טובת הכלל. בבניין הקטן פועלת המחלקה למניעת שימוש בלתי חוקי בסמים מסוכנים וחומרים ממכרים של ממשלת קולומביה, והיא נלחמת בארגוני הפשע.
אבל לא רק סכנה פיזית מאיימת על המחלקה, אלא בעיקר סכנת חדירה של גורמים עוינים. ארגוני הפשע בקולומביה עושים כל שביכולתם לסכל את פעילות המחלקה. מפעם לפעם מנסים להחדיר חפרפרות ומרגלים לתוך המחלקה, כדי לשבש את עבודתה ולחבל בפעולותיה. תפקידו של אגף האבטחה של המחלקה הוא למנוע הסתננויות שכאלו.
פבלו היה חוקר צעיר שהתקבל לעבודה באגף האבטחה של המחלקה לאחר מיונים וסינונים רבים. לא לקח לו יותר מחודשיים כדי להתחיל לחשוד בדייגו סנצ'ז – סגן מנהל המחלקה – שהוא עצמו שתול של אחד האירגוני פשע.
דייגו סנצ'ז היה אדם מבוגר, שזקן צרפתי מעטר את סנטרו ומשקפיים כבדות נחות על אפו – אבל המראה המכובד שלו לא יכול היה להסתיר את העובדה שיש לו קשר עם ארגוני הפשע.
היתה רק בעיה אחת קטנה. דייגו סנצ'ז היה חותנו של מנהל המחלקה! אי אפשר לבוא אל המנהל ולהטיח האשמות באבי אשתו בלי הוכחות חותכות.
פבלו היה עסוק מאוד בעבודה השוטפת, והחליט לנצל את חופשת סוף השבוע כדי לברר את העניין. לא נדרשה לו יותר מחצי שעה כדי לקבל את מלוא התמונה המרשיעה: דייגו סנצ'ז היה – לא פחות ולא יותר – ראש אחד הקרטלים המסוכנים ביותר בקולומביה. בעיתונים ישנים ובארכיונים של שירותי הביטחון שמו הופיע רבות. הוא נחשב לאחד משלושת ראשי הפשע, יחד עם חואן מרקוס וסימון קלוורון.
פבלולא ידע מה לעשות. כיצד הצליח הפושע הזה להשתבץ גבוה כל כך בצמרת המחלקה? האם עליו לדבר עם חתנו, המנהל? זה מסוכן מדי. אולי המנהל יודע על פעילות חותנו? ואולי גם המנהל עצמו הוא שתול של ארגוני הפשע?!
בסופו של דבר החליט פבלו לנסות להתקרב בחוכמה ובערמומיות אל דייגו סנצ'ז. אולי כך יוכל למצוא נגדו הוכחות ולהפלילו. 'בעצם', אמר פבלו לעצמו, 'מעולם לא הייתי במשרדו של דייגו סנצ'ז ולא שוחחתי אתו פנים אל פנים'.
בבוקר יום שני צלצל פבלו לדייגו בטלפון הפנימי וביקש להיכנס למשרדו כדי לדון בדבר מה.
פבלו צעד במסדרון המוביל לחדרו של דייגו סנצ'ז, נושא בידיו שתי כוסות קפה.
זמזם הדלת השמיע זמזום, ופבלו דחף ברגלו את הדלת. משרדו של דייגו היה בקומה העליונה, ומהחלונות המשוריינים נשקף נוף יפה של עיר הבירה. פבלו סקר את המשרד, אבל אז נתקל בתמונה גדולה ופיו נפער בתדהמה. כוס הקפה נפלה מידיו בצלצול עז.
על הקיר המרכזי היתה תמונה גדולה שפבלו ראה גם בתיקי המשטרה, ובפרסומים הישנים של שירותי הביטחון: נראו שם שלושה אנשים מחויכים: דייגו סנצ'ז, חואן מרקוס וסימון קלוורון – שלושת ראשי הפשע הקולומביאני.
סגן מנהל המחלקה חייך למראה תגובתו של פבלו.
'ציפיתי לך', אמר לו, והזמין כבר את עובד הניקיון שיסלק את שברי כוס הקפה. 'אינך הראשון שעוקב אחרי – וטוב שכך. תפקידכם באגף החקירות הוא לוודא ששום גורם זר לא חודר למחלקה שלנו.'
'אז מה הקטע?' מלמל פבלו, שהספיק לצנוח לאחד הכיסאות.
סגן מנהל המחלקה ניגש אל התמונה, והחל לספר: 'לפני שנים רבות היו שלושה חברים צעירים ונלהבים: פבלו, חואן וסימון. השלושה חשבו שהם הולכים לכבוש את העולם, לסחור בסמים מסוכנים, ולהיות מולטי מיליונרים.
'אבל יום אחד נסעו השלושה במכונית אחת בדרך לעסקה גדולה. לפתע נתקעה המכונית על מסילת ברזל. הדלתות היו נעולות, הרכבת דוהרת לעברם, כולם צורחים מאימה, ואז – אף אחד לא יודע מהיכן, פתאום הרכב זינק קדימה והם ניצלו. זו היתה פשוט אצבע אלוקים שכאילו הזיזה את הרכב חלקיק שנייה לפני שהרכבת מחצה אותו.'
פבלו ישב על הכסא, ופער את עיניו בתדהמה. דייגו סנצ'ז המשיך:
'אני החלטתי שאם אלוקים נתן לי את חיי במתנה – אינני יכול יותר להפיץ חומרים שהורגים ילדים קטנים ומחריבים את העולם. פרשתי מעולם הפשע, והתגייסתי למחלקה הזו שבה אני מכפר מעט על מה שעשיתי בצעירותי.
סימון נשאר באמצע. הוא לא חזר למוטב אבל גם לא המשיך בעולם הפשע. אינני יודע היכן הוא היום.
'אבל חואן מרקוס צחק ואמר: 'אם אלוקים הציל אותי, סימן שהוא מרוצה ממה שאני עושה'. מאז הוא רק העמיק את עסקי הפשע שלו, אבל הוא הרבה יותר זהיר. הוא יודע שאני בעקבותיו ושאני יודע את כל הסודות שלו. ביום שאצליח להכניס אותו לכלא – אדע שביצעתי את תפקידי בעולם הזה.'
