פרשת וישלח / אסתי פרידמן, מנהלת חטיבת הביניים

“ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שׂרי ת
עם א-להים ועם אנשים ותוּ כל" (בראשית ל”ב כ”ח) 

יעקב נאבק באיש המעכב אותו על גדת הנחל עד עלות השחר
וזוכה ממנו להערכה עצומה, לברכה, ולשם חדש.

נראה כי יעקב מתנהל בחייו כאדם "ריאקטיבי"- מגיב אל
המציאות- נמשך אחרי אחיו בלידה, על על פי בקשת אימו (גם
אם היא אינה נכונה), מרומה ע"י לבן וממשיך לעבוד אותו,
בורח מעשו ועוד….

ואז מגיע המאבק בנחל יבוק המהווה נקודת מפנה אצל יעקב.

בנקודה זו הוא נאלץ להפעיל כוח מול יריבו ולהיאבק על שלו
בכל מחיר – להיות או לחדול.

לא עוד ה’מלאכים הרוחניים’ שעולים ויורדים בסולם החלומי, אלא מלאך בלבוש ארצי, גס
ולא מנומס שמחבר אותו היטב למציאות המשתנה.

איש המלאך שנאבק עמו ו’מפסיד’, מעניק לו תזכורת מומחשת
– צליעה, ומופשטת – שם חדש, כך שיפנים את כוחו האמיתי
רגע לפני ההתמודדות הקשה בחייו – המפגש המסוכן עם עשיו.

מהרגע שבו יעקב נכון להיאבק בכל כוחו על צדקתו, הוא
זוכה לשמו החדש “ישראל” – שם המבטא מנהיגות והתמודדות
מתוך העצמה שתידרש לו ולבניו בעתיד. הוא הופך מאדם
ריאקטיבי לאדם פרואקטיבי, מאדם גורלי לאדם יעודי- הקובע
מטרה וייעוד ועומד על שלו למען משפחתו למען עם ישראל. 

שבת שלום ומבורך